84,554 bytes added,
11:31, 23 April 2022 xxxx Unicode/XML Leningrad Codex [UXLC 1.4]
xxxx Build: 26.5 - 1 April 2022 00:00
xxxx Layout: Qere-only; Content: Consonants.
xxxx
xxxx Job (42 chapters, 1070 verses).
xxxx
xxxx Chapter 1 (22 verses)
xxxx
איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע
ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות
ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם
והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיותיהם לאכל ולשתות עמהם
ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים
ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם
ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה
ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע
ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים
הלא אתה שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ
ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך
ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה
ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור
ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם
ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור
והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך
ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו
ויאמר ערם יצאתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך
בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים
xxxx
xxxx Chapter 2 (13 verses)
xxxx
ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתכם להתיצב על יהוה
ויאמר יהוה אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה
ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם
ויען השטן את יהוה ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו
אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא אל פניך יברכך
ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר
ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו ועד קדקדו
ויקח לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך האפר
ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת
ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו
וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקמו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו
וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד
xxxx
xxxx Chapter 3 (26 verses)
xxxx
אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו
ויען איוב ויאמר
יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר
היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה
יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום
הלילה ההוא יקח֢הו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא
הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו
יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן
יחשכו כוכב֢י נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר
כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני
למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע
מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק
כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי
עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו
או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף
או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור
שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח
יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש
קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו
למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש
המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים
השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר
לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו
כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי
כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי
לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז
xxxx
xxxx Chapter 4 (21 verses)
xxxx
ויען אליפז התימני ויאמר
הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל
הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק
כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ
כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל
הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך
זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו
כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו
מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו
שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו
ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו
ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מ͏נהו
בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים
פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד
ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי
יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע
האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר
הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה
אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש
מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו
הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה
xxxx
xxxx Chapter 5 (27 verses)
xxxx
קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה
כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה
אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל
אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם
כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל
כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף
אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי
עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר
הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע
מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה
יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים
וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידיו תרפינה
בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע
ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב
בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא
כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך
וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא
וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ
תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו
הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך
xxxx
xxxx Chapter 6 (30 verses)
xxxx
ויען איוב ויאמר
לו שקול ישקל כעשי והותי במאזנים ישאו יחד
כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו
כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני
הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו
היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות
מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי
מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה
ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני
ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש
מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי
אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש
האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני
למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב
אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו
הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג
בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם
ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו
הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו
בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו
כי עתה הייתם לו תראו חתת ותיראו
הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי
ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני
הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי
מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם
הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש
אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם
ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב
שבו נא אל תהי עולה ושובו עוד צדקי בה
היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות
xxxx
xxxx Chapter 7 (21 verses)
xxxx
הלא צבא לאנוש עלי ארץ וכימי שכיר ימיו
כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו
כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי
אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף
לבש בשרי רמה וגוש עפר עורי רגע וימאס
ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה
זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב
לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני
כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעל͏ה
לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו
גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי
הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר
כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי
וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני
ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי
מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי
מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך
ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו
כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי
חטאתי מה אפעל לך נצ֢ר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא
ומה לא תשא פשעי ותעב֢יר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני
xxxx
xxxx Chapter 8 (22 verses)
xxxx
ויען בלדד השוחי ויאמר
עד אן תמלל אלה ורוח כביר אמרי פיך
האל יעות משפט ואם שדי יעות צדק
אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם
אם אתה תשחר אל אל ואל שדי תתחנן
אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך
והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד
כי שאל נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם
כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ
הלא הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים
היגאה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים
עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש
כן ארחות כל שכחי אל ותקות חנף תאבד
אשר יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו
ישען על ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום
רטב הוא לפני שמש ועל גנתו ינקתו תצא
על גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה
אם יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך
הן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו
הן אל לא ימאס תם ולא יחזיק ביד מרעים
עד ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה
שנאיך ילבשו בשת ואהל רשעים איננו
xxxx
xxxx Chapter 9 (35 verses)
xxxx
ויען איוב ויאמר
אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל
אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף
חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם
המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו
המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון
האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם
נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים
עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן
עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר
הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו
הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה
אלוה לא ישיב אפו תחתיו שחחו עזרי רהב
אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו
אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן
אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי
אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם
לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים
אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני
אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני
תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי
אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה
אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג
ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא
וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה
חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל
אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה
יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני
אנכי ארשע למה זה הבל איגע
אם התרחצתי במי שלג והזכותי בבר כפי
אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי
כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט
לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו
יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני
אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי
xxxx
xxxx Chapter 10 (22 verses)
xxxx
נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי
אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני
הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת
העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה
הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר
כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש
על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל
ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני
זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני
הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני
עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני
חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי
ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך
אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני
אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עני͏י
ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי
תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי
ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני
כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל
הלא מעט ימי וחדל ושית ממני ואבליגה מעט
בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות
ארץ עיפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל
xxxx
xxxx Chapter 11 (20 verses)
xxxx
ויען צפר הנעמתי ויאמר
הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק
בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם
ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך
ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך
ויגד לך תעלמות חכמה כי כפל֢ים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך
החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא
גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע
ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים
אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו
כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן
ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד
אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך
אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה
כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא
כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר
ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה
ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב
ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים
ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש
xxxx
xxxx Chapter 12 (25 verses)
xxxx
ויען איוב ויאמר
אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה
גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה
שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים
לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל
ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו
ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך
או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים
מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת
אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש
הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו
בישישים חכמה וארך ימים תבונה
עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה
הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח
הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ
עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה
מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל
מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם
מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף
מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח
שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה
מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות
משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם
מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך
ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור
xxxx
xxxx Chapter 13 (28 verses)
xxxx
הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה
כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם
אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ
ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם
מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה
שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו
הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה
הפניו תשאון אם לאל תריבון
הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו
הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון
הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם
זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם
החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה
על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי
הן יקטלני לו איחל אך דרכי אל פניו אוכיח
גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא
שמעו שמוע מלתי וא͏חותי באזניכם
הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק
מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע
אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר
כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני
וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני
כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני
למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך
העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף
כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי
ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה
והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש
xxxx
xxxx Chapter 14 (22 verses)
xxxx
אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד
אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך
מי יתן טהור מטמא לא אחד
אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקיו עשית ולא יעבור
שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו
כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל
אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו
אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש
ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם
מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני
אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף
כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי
חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני
ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו
אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו
אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל
xxxx
xxxx Chapter 15 (35 verses)
xxxx
ויען אליפז התימני ויאמר
החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו
הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם
אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל
כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים
ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך
הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת
הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה
מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא
גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים
המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך
מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך
כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין
מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה
הן בקדשיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו
אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה
אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה
אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם
להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם
כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ
קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו
לא יאמין שוב מני חשך וצפוי הוא אלי חרב
נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך
יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור
כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר
ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו
כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל
וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים
לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם
לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו
אל יאמן בשיו נתעה כי שוא תהיה תמורתו
בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה
יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו
כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד
הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה
xxxx
xxxx Chapter 16 (22 verses)
xxxx
ויען איוב ויאמר
שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם
הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה
גם אנכי ככ֢ם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי
אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך
אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך
אך עתה הלאני השמות כל עדתי
ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה
אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי
פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון
יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני
שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה
יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי
יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור
שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני
פני חמרמרו מני בכי ועל עפעפי צלמות
על לא חמס בכפי ותפלתי זכה
ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי
גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים
מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני
ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו
כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך
xxxx
xxxx Chapter 17 (16 verses)
xxxx
רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי
אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני
שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע
כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם
לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה
והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה
ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם
ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר
ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ
ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם
ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי
לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך
אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי
לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה
ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה
בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת
xxxx
xxxx Chapter 18 (21 verses)
xxxx
ויען בלדד השחי ויאמר
עד אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר
מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם
טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקמו
גם אור רשעים ידעך ולא יגה שביב אשו
אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך
יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו
כי שלח ברשת ברגליו ועל שבכה יתהלך
יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים
טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב
סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו
יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו
יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות
ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות
תשכון באהלו מבלי לו יזרה על נוהו גפרית
מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו
זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ
יהדפהו מאור אל חשך ומתבל ינדהו
לא נין לו ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו
על יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער
אך אלה משכנות עול וזה מקום לא ידע אל
xxxx
xxxx Chapter 19 (29 verses)
xxxx
ויען איוב ויאמר
עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים
זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי
ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי
אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי
דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף
הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט
ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים
כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי
יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי
ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו
יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי
אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני
חדלו קרובי ומידעי שכחוני
גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם
לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו
רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני
גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי
תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי
בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני
חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי
למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו
מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו
בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון
ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום
ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה
אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי
כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי
גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדון
xxxx
xxxx Chapter 20 (29 verses)
xxxx
ויען צפר הנעמתי ויאמר
לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי
מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני
הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ
כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע
אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע
כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו
כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה
עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו
בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו
עצמותיו מלאו עלומיו ועמו על עפר תשכב
אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו
יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו
לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו
חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל
ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה
אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה
משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס
כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו
כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט
אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו
במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו
יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו
יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה
שלף ויצ֢א מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים
כל חשך טמ֢ון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו
יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו
יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו
זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל
xxxx
xxxx Chapter 21 (34 verses)
xxxx
ויען איוב ויאמר
שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם
שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג
האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי
פנו אלי והשמו ושימו יד על פה
ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות
מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל
זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם
בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם
שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל
ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון
ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב
יכלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו
ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו
מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו
הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני
כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו
יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה
אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע
יראו עיניו כידו ומחמת שדי ישתה
כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו
הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט
זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו
עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה
וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה
יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם
הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו
כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים
הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו
כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו
מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו
והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד
מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר
ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל
xxxx
xxxx Chapter 22 (30 verses)
xxxx
ויען אליפז התמני ויאמר
הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל
החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך
המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט
הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך
כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט
לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם
ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה
אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא
על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם
או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך
הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו
ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט
עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך
הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און
אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם
האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו
והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני
יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו
אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש
הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה
קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך
אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך
ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר
והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך
כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך
תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם
ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור
כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע
י͏מלט אי נקי ונמלט בבר כפיך
xxxx
xxxx Chapter 23 (17 verses)
xxxx
ויען איוב ויאמר
גם היום מרי שחי ידי כבדה על אנחתי
מי יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד תכונתו
אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות
אדעה מלים יענני ואבינה מה יאמר לי
הברב כח יריב עמדי לא אך הוא ישם בי
שם ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי
הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין לו
שמאול בעשתו ולא אחז יעטף ימין ולא אראה
כי ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא
באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא אט
מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי פיו
והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש
כי ישלים חקי וכהנה רבות עמו
על כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו
ואל הרך לבי ושדי הבהילני
כי לא נצמתי מפני חשך ומפני כסה אפל
xxxx
xxxx Chapter 24 (25 verses)
xxxx
מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעיו לא חזו ימיו
גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו
חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה
יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ
הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים
בשדה בלילו יקצורו וכרם רשע ילקשו
ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה
מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור
יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו
ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר
בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו
מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה
המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו
לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב
ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים
חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור
כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות
קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים
ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו
ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה
רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב
ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין
יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם
רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו
ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי
xxxx
xxxx Chapter 25 (6 verses)
xxxx
ויען בלדד השחי ויאמר
המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו
היש מספר לגדודיו ועל מי לא יקום אורהו
ומה יצדק אנוש עם אל ומה יזכה ילוד אשה
הן עד ירח ולא יאהיל וכוכבים לא זכו בעיניו
אף כי אנוש רמה ובן אדם תולעה
xxxx
xxxx Chapter 26 (14 verses)
xxxx
ויען איוב ויאמר
מה עזרת ללא כח הושעת זרוע לא עז
מה יעצת ללא חכמה ותושיה לרב הודעת
את מי הגדת מלין ונשמת מי יצאה ממך
הרפאים יחוללו מתחת מים ושכניהם
ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדון
נטה צפון על תהו תלה ארץ על בלי מה
צרר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם
מאחז פני כסה פרשז עליו עננו
חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך
עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו
בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב
ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש בריח
הן אלה קצות דרכיו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורותיו מי יתבונן
xxxx
xxxx Chapter 27 (23 verses)
xxxx
ויסף איוב שאת משלו ויאמר
חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי
כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי
אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה
חלילה לי אם אצד֢יק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני
בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי
יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול
כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו
הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה
אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת
אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד
הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו
זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו
אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם
שרידיו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה
אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש
יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק
בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר
עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו
תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה
ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו
וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח
ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו
xxxx
xxxx Chapter 28 (28 verses)
xxxx
כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו
ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה
קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות
פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו
ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש
מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו
נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה
לא הדריכהו בני שחץ לא עדה עליו שחל
בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים
בצורות יארים בקע וכל יקר ראתה עינו
מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור
והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה
לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ ה͏חיים
תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי
לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה
לא תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר
לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז
ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים
לא יערכנה פטדת כוש בכתם טהור לא תסלה
והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה
ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה
אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה
אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה
כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה
לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה
בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות
אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה
ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה
xxxx
xxxx Chapter 29 (25 verses)
xxxx
ויסף איוב שאת משלו ויאמר
מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני
בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך
כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי
בעוד שדי עמדי סביבותי נערי
ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן
בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי
ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו
שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם
קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה
כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני
כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו
ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן
צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי
עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני
אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו
ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף
ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים
שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקציר͏י
כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף
לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי
אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי
ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש
אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון
אבחר דרכם ואש֢ב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם
xxxx
xxxx Chapter 30 (31 verses)
xxxx
ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני
גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח
בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה
הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם
מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב
בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים
בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו
בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ
ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה
תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק
כי יתרי פתח ויענני ורסן מפני שלחו
על ימין פרח֢ח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם
נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו
כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו
ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי
ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני
לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון
ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני
הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר
אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי
תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני
תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תושיה
כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי
אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע
אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון
כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל
מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני
קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע
אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה
עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב
ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים
xxxx
xxxx Chapter 31 (40 verses)
xxxx
ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה
ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים
הלא איד לעול ונכר לפעלי און
הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור
אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי
ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי
אם תטה אשרי מנ֢י הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום
אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו
אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי
תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין
כי היא זמה והוא עון פלילים
כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש
אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי
ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו
הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד
אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה
ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה
כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה
אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון
אם לא ברכוני חלציו ומגז כבשי יתחמם
אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי
כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר
כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל
אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי
אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי
אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך
ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי
גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל
אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע
ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו
אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע
בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח
אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני
כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח
מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי
אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי
מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו
אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון
אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי
תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב
xxxx
xxxx Chapter 32 (22 verses)
xxxx
וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו
ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפ֢חת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים
ובשלשת רעיו חר֢ה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב
ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים
וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו
ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם
אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה
אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם
לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט
לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני
הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם
פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש
ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו
חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים
והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד
אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני
כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני
הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע
אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה
אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה
כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני
xxxx
xxxx Chapter 33 (33 verses)
xxxx
ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי האזינה
הנה נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי
ישר לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו
רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני
אם תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה
הן אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם אני
הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא יכבד
אך אמרת באזני וקול מלין אשמע
זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי
הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו
ישם בסד רגלי ישמר כל ארחתי
הן זאת לא צדקת אענך כי ירבה אלוה מאנוש
מדוע אליו ריבות כי כל דבריו לא יענה
כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה
בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב
אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם
להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה
יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח
והוכח במכאוב על משכבו ורוב עצמיו אתן
וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה
יכל בשרו מראי ושפו עצמותיו לא ראו
ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים
אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו
ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר
רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו
יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו
ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי
פדה נפשו מעבר בשחת וחיתו באור תראה
הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר
להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים
הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר
אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צדקך
אם אין אתה שמע לי החרש ואאלפך חכמה
xxxx
xxxx Chapter 34 (37 verses)
xxxx
ויען אליהוא ויאמר
שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי
כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל
משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב
כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי
על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע
מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים
וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע
כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים
לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול
כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו
אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט
מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה
אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף
יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב
ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי
האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע
האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים
אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם
רגע ימתו וחצ֢ות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד
כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה
אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און
כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט
ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם
לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו
תחת רשעים ספקם במקום ראים
אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו
להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע
והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד
ממלך אדם חנף ממקשי עם
כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל
בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף
המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר
אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי
איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל
אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און
כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל
xxxx
xxxx Chapter 35 (16 verses)
xxxx
ויען אליהו ויאמר
הזאת חשבת למשפט אמרת צדקי מאל
כי תאמר מה יסכן לך מה אעיל מחטאתי
אני אשיבך מלין ואת רעיך עמך
הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך
אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו
אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח
לאיש כמוך רשעך ולבן אדם צדקתך
מרב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים
ולא אמר איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה
מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו
שם יצעקו ולא יענה מפני גאון רעים
אך שוא לא ישמע אל ושדי לא ישורנה
אף כי תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו
ועתה כי אין פקד אפו ולא ידע בפש מאד
ואיוב הבל יפצה פיהו בבלי דעת מלין יכבר
xxxx
xxxx Chapter 36 (33 verses)
xxxx
ויסף אליהוא ויאמר
כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים
אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק
כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך
הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב
לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן
לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו
ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני
ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו
ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון
אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים
ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו כבלי דעת
וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם
תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים
יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם
ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן
ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו
כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך
היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח
אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם
השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני
הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה
מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה
זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים
כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק
הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר
כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו
אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב
אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו
הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה
כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר
על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע
יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה
xxxx
xxxx Chapter 37 (24 verses)
xxxx
אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו
שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא
תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ
אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו
ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע
כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו
ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו
ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן
מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה
מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק
אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו
והוא מסבות מתהפך בתחבולתיו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה
אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו
האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל
התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו
התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים
אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום
תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק
הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך
ה͏יספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע
ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם
מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד
שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה
לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב
xxxx
xxxx Chapter 38 (41 verses)
xxxx
ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר
מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת
אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני
איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה
מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו
על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה
ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים
ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא
בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו
ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים
ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך
המימיך צוית בקר ידעתה השחר מקמו
לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה
תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש
וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר
הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת
הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה
התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה
אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו
כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו
ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים
הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה
אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה
אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ
מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות
להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו
להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא
היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל
מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו
כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו
התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח
התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם
הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ
התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך
ה͏תשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו
מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה
מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב
בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו
התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא
כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב
מי יכין לערב צידו כי ילדיו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל
xxxx
xxxx Chapter 39 (30 verses)
xxxx
הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו
מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח
אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה
ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע
יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש
היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך
התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך
התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך
התאמין בו כי ישיב זרעך וגרנך יאסף
כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה
כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם
ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה
הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד
כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק
ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון
ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר
בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה
המבינתך יאבר נץ יפרש כנפיו לתימן
אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו
סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה
משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו
ואפרחיו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא
xxxx
xxxx Chapter 40 (32 verses)
xxxx
ויען יהוה את איוב ויאמר
הרב עם שדי יסור מוכיח אלוה יעננה
ויען איוב את יהוה ויאמר
הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו פי
אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף
ויען יהוה את איוב מן סערה ויאמר
אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני
האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק
ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם
עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש
הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו
ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם
טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון
וגם אני אודך כי תושע לך ימינך
הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל
הנה נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו
יחפץ זנבו כמו ארז גידי פחדיו ישרגו
עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל
הוא ראשית דרכי אל העשו יגש חרבו
כי בול הרים ישאו לו וכל חית השדה ישחקו שם
תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה
יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי נחל
הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו
בעיניו יקחנו במוקשים ינקב אף
תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו
התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו
הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות
היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם
ה͏תשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך
יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים
התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו
שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף
xxxx
xxxx Chapter 41 (26 verses)
xxxx
הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל
לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב
מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא
לו אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו
מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא
דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה
גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר
אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם
איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו
עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר
מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו
מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן
נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא
בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה
מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט
לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית
משתו יגורו אלים משברים יתחטאו
משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה
יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה
לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע
כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון
תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט
ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה
אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה
אין על עפר משלו העשו לבלי חת
את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ
xxxx
xxxx Chapter 42 (17 verses)
xxxx
ויען איוב את יהוה ויאמר
ידעתי כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה
מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע
שמע נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני
לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך
על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר
ויהי אחר דבר יהוה את הדברים האלה אל איוב ויאמר יהוה אל אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב
ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים ולכו אל עבדי איוב והעליתם עולה ב͏עדכם ואיוב עבדי יתפלל עליכם כי אם פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב
וילכו אליפז התימני ובלדד השוחי צפר הנעמתי ויעשו כאשר דבר אליהם יהוה וישא יהוה את פני איוב
ויהוה שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו ויסף יהוה את כל אשר לאיוב למשנה
ויבאו אליו כל אחיו וכל אחיותיו וכל ידעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו וינדו לו וינחמו אתו על כל הרעה אשר הביא יהוה עליו ויתנו לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד
ויהוה ברך את אחרית איוב מראשתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות
ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות
ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך
ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהם
ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה ויראה את בניו ואת בני בניו ארבעה דרות
וימת איוב זקן ושבע ימים
xxxx
xxxx End of Job (42 chapters, 1070 verses).