Leningrad:Ho
xxxx Unicode/XML Leningrad Codex [UXLC 1.4] xxxx Build: 26.5 - 1 April 2022 00:00 xxxx Layout: Qere-only; Content: Consonants. xxxx xxxx Hosea (14 chapters, 197 verses). xxxx xxxx Chapter 1 (9 verses) xxxx דבר יהוה אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל תחלת דבר יהוה בהושע ויאמר יהוה אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה וילך ויקח את גמר בת דבלים ותהר ותלד לו בן ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל והיה ביום ההוא ושברתי את קשת ישראל בעמק יזרעאל ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל כי נשא אשא להם ואת בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים ותגמל את לא רחמה ותהר ותלד בן ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם xxxx xxxx Chapter 2 (25 verses) xxxx והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי xxxx xxxx Chapter 3 (5 verses) xxxx ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים אחר ישבו בני ישראל ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל יהוה ואל טובו באחרית הימים xxxx xxxx Chapter 4 (19 verses) xxxx שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר זנות ויין ותירוש יקח לב עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב חבור עצבים אפרים הנח לו סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם xxxx xxxx Chapter 5 (15 verses) xxxx שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני xxxx xxxx Chapter 6 (11 verses) xxxx לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי גלעד קרית פעלי און עקבה מדם וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו בבית ישראל ראיתי שערוריה שם זנות לאפרים נטמא ישראל גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי xxxx xxxx Chapter 7 (16 verses) xxxx כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים xxxx xxxx Chapter 8 (14 verses) xxxx אל חכך שפר כנשר על בית יהוה יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל זנח ישראל טוב אויב ירדפו הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים כי הרבה אפרים מזבחת לחטא היו לו מזבחות לחטא אכתב לו רבי תורתי כמו זר נחשבו זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה xxxx xxxx Chapter 9 (17 verses) xxxx אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו משטמה בבית אלהיו העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הרג בניו תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים הכה אפרים שרשם יבש פרי בל יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים xxxx xxxx Chapter 10 (15 verses) xxxx גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עונתם ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל xxxx xxxx Chapter 11 (11 verses) xxxx כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה xxxx xxxx Chapter 12 (15 verses) xxxx סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן אפרים רעה רוח ורדף קדים כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל וריב ליהוה עם יהודה ולפקד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו ויהוה אלהי הצבאות יהוה זכרו ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל אלהיך תמיד כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה אם גלעד און אך שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר ובנביא העלה יהוה את ישראל ממצרים ובנביא נשמר הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו xxxx xxxx Chapter 13 (15 verses) xxxx כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני ואהי להם כמו שחל כנמר על דרך אשור אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם שחתך ישראל כי בי בעזרך אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך אשר אמרת תנה לי מלך ושרים אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי צרור עון אפרים צפונה חטאתו חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני כי הוא בן אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה xxxx xxxx Chapter 14 (10 verses) xxxx תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירחם יתום ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם xxxx xxxx End of Hosea (14 chapters, 197 verses).
