Ge 2:7

From Sensus Plenior
Revision as of 04:21, 24 April 2022 by Pig (talk | contribs)
Jump to: navigation, search

Ge 2:7 And the LORD God formed man [of] the dust of the ground, and breathed into his nostrils the breath of life; and man became a living soul. [{of the dust … : Heb. dust of the ground }]


Chapter 2 [[]] [[]] (25 [[verses)‬ ‪xxxx‬ ‫]] [[]] ויכלו השמים והארץ וכל צבאם [[‬ ‫]] [[]] ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה [[‬ ‫]] [[]] ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות [[‬ ‫]] [[]] אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים [[‬ ‫]] [[]] וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה [[‬ ‫]] [[]] ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה [[‬ ‫]] [[]] וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה [[‬ ‫]] [[]] ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר [[‬ ‫]] [[]] ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע [[‬ ‫]] [[]] ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים [[‬ ‫]] [[]] שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב [[‬ ‫]] [[]] וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם [[‬ ‫]] [[]] ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש [[‬ ‫]] [[]] ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת [[‬ ‫]] [[]] ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה [[‬ ‫]] [[]] ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל [[‬ ‫]] [[]] ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות [[‬ ‫]] [[]] ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו א͏עשה לו עזר כנגדו [[‬ ‫]] [[]] ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו ה͏אדם נפש חיה הוא שמו [[‬ ‫]] [[]] ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו [[‬ ‫]] [[]] ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה [[‬ ‫]] [[]] ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל ה͏אדם [[‬ ‫]] [[]] ויאמר ה͏אדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת [[‬ ‫]] [[]] על כן י͏עזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד [[‬ ‫]] [[]] ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו [[